זוגיות מתחילה מאהבה, מתקווה לחיים של ביטחון, של יחד משלים ונעים.
עם הזמן, החיים המשותפים מפגישים את בני הזוג עם השונות והאחרות של בן/ת הזוג ועם הקושי האישי של כל אחד מהם בקבלת השונות.
זוגיות היא מרחב משותף שבו שניים רוצים מקום לביטוי אישי במרחב שאמור לתת תחושה של ביטחון, אהבה, קבלה.
אך מתוקף היותם שניים שיוצרים זוגיות, כל זוג שהוא , גבר ואישה, שני גברים או שתי נשים (מטעמי נוחות בלבד מתייחסת לזוגיות של גבר ואישה) שקושרים את גורלם, השונות מופיעה. היא בלתי נמנעת.
בתחילת הקשר יש משיכה לשונות, למשל גבר דעתן נמשך ומתחבר לאישה מופנמת ושקטה. הניגודיות הזאת טובה ואפילו משלימה בכך שהיא מאפשרת להם להכיר את החלק החסר בתוכם ולהשלים אותו מהשני.
עם הזמן הניגוד המשלים הופך למקור הבעיה . במקרה שנתנו היא מקבלת פחות את דעתנותו ונלחמת על דעותיה והוא לא מבין מה השתנה ולמה דעתו לא מתקבלת יותר.
המשאלה הראשונית הלא מודעת שלה היא שהזוגיות תאפשר לחלקים המופנמים והמוסתרים שלה לצאת לאור, בנוכחות הגבר היודע היא תדע ותצליח לבטא את עצמה. המשאלה הלא מודעת שלו היא להמשיך להרגיש חזק ויודע בנוכחות בת זוג מאפשרת. הצורך המשתנה שלה במקרה הזה, , מפר את החוזה הראשוני ביניהם, של בעל הדעה והתלמידה.
החוזה הלא מדובר שהיה מתאים לתחילת הקשר משתנה עם הצרכים המשתנים. הזוג שלא מודע לתהליך שקורה, מתבצר במצב שמייצר עם הזמן עוינות וכעס אצל שניהם. המאבק על הקול האישי בא על חשבון השני. לשניהם חוויה דומה ומשותפת אך כל אחד מצליח לראות רק את עצמו במצב הזה.
המאבק על קול, דעה ודרך הופך לעיתיים קרובות למלחמה מרה על מקום, מאבק על העצמי, על קולי ועל זהותי. מתעוררת תחושה עזה שאם אוותר או אשנה דרך, זהותי תימחק, תיבלע על ידי בן/ת הזוג שנצח אותי, כפה את תפיסתו ועולמו עלי ואז המנוצח מרגיש מושפל, חסר אונים מיואש. לשניהם תחושה שאין להם דרך להעביר את המסר. אין הסכמה, אין דרך לשכנע. המרחב הזוגי נשבר, נפגם. אין בו מקום לקולות שונים, לדעות שונות והוא הופך להיות מרחב עוין מלא איבה וטינה.
יש זוגות שבוחרים במצב כזה להתרחק ולהימנע ממריבה. מעדיפים שתיקה רועמת והתעלמות.
השתיקה היא ביטוי של ייאוש, תסכול וכעס.
מנגד יש זוגות שלא מפסיקים לריב. ממשיכים לנסות ולשכנע. מחזיקים באמונה שאולי הפעם זה יצליח והוא/היא תבין אותי.
אפשר להבחין שהמאבק הוא לא על הרעיון עצמו אלא מלחמה על העצמי. כל אדם בכל מצב חייב לשמור על 'האני' או 'עצמי' , זוהי מלחמת הישרדות הכרחית וזה גם הבסיס לזוגיות בריאה. האדם חייב לשמור על עצמו ועל ומקומו אך בד בבד חייב לתת מקום גם לשני.
אם הזוג ייתן הכרה ומקום לצורך של כל אחד להשמיע ולהישמע יתאפשר תיקון של המרחב הזוגי והאהבה תחליף את האיבה.
זהו תהליך התפתחותי הכרחי של השניים לטובתם האישית ולטובת הזוגיות.
